Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 85b
מַאי לָאו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ לָא סִימְטָא וְהָא דּוּמְיָא דְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם קָתָנֵי
Traduction
What, is it not stating that a buyer’s vessels effect acquisition of items on his behalf even in the actual public domain, which contradicts Rav Pappa’s explanation? The Gemara answers: No, the baraita is referring to an alleyway, not the actual public domain. The Gemara asks: How can this be what the baraita means? But the baraita teaches that it is similar to a courtyard that does not belong to either of them, i.e., a location to which neither of them have any rights, whereas they both have some rights in an alleyway. Consequently, this must be referring to the actual public domain, not an alleyway.
מַאי חָצֵר שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם נָמֵי דְּלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ וְלָא דְּהַאי כּוּלָּהּ אֶלָּא דְּתַרְוַיְיהוּ
Traduction
The Gemara answers: What is the meaning of the phrase: A courtyard that does not belong to either of them? It also refers to shared property, specifically a courtyard shared by partners, which does not belong to this one entirely and does not belong to that one entirely, but rather it is the property of both of them. Consequently, this courtyard is comparable to an alleyway.
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שֵׁשֶׁת מֵרַב הוּנָא כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ אוֹ לָא אֲמַר לֵיהּ תְּנֵיתוּהָ זְרָקוֹ לָהּ לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת
Traduction
Rav Sheshet raises a dilemma before Rav Huna: If the vessels of the buyer are in the domain of the seller, does the buyer acquire the merchandise once it is placed in his vessels or not? Rav Huna said to him: You learned the answer already in a mishna (Gittin 77a): A wife is divorced when her husband hands her a bill of divorce or places it in a manner that is considered equivalent to handing it to her, e.g., placing in her courtyard. Accordingly, if the husband threw the bill of divorce to her into her lap or into her basket [kaltah], this woman is divorced even if she was in her husband’s domain at that time. By the same token, even if the buyer’s vessels are in the domain of the seller, they effect acquisition of the sold items on his behalf.
Tossefoth non traduit
כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח או לא. אע''ג דברשות הרבים אמרינן לעיל דלכ''ע לא קנה התם ה''ט משום דלא ניחא להו לבני רה''ר שיניח כליו שם דמאן פייס ודמאן שביק אבל ברשות מוכר מיבעיא דאע''ג דא''ר יוחנן דכל מקום שיש לו רשות להניחו קנה דלמא לא אתא למעט אלא רה''ר אבל מוכר שמא משאיל לו מקום ללוקח שיקנה מה שהוא מוכר לו וא''ת ואמאי לא פשיט מהא דאמר ר' יוחנן לעיל (בבא בתרא דף פד:) מדד והניח ע''ג סימטא קנה ואסיק לעיל במודד לתוך קופתו ודוקא בסימטא אבל ברשות מוכר לא ויש לומר דרבי יוחנן דנקט סימטא היינו משום דברשות מוכר מיבעי ליה וכן משמע בגיטין בהזורק (דף עח. ושם ד''ה כגון) דקאמר אהא דתנן זרקו לה לתוך חיקה או לתוך קלתה מגורשת ודייק אמאי מגורשת כליו של לוקח ברשות מוכר הוא שמע מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח ומשני עלה ר' יוחנן מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה:
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן מַאי טַעְמָא פָּשְׁטַתְּ לֵיהּ מֵהַהִיא דְּמָחוּ לַהּ מְאָה עוּכְלֵי בְּעוּכְלָא
Traduction
Rav Naḥman said to Rav Huna: What is the reason that you resolved Rav Sheshet’s dilemma from that mishna, which has already been struck with one hundred strikes of a hammer [uklei be’ukela]? In their analysis of this mishna, the Sages have already inserted so many qualifications that it cannot be understood in a straightforward manner.
דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל וְהוּא שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קְשׁוּרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בַּהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ מוּנַּחַת לָהּ בֵּין יַרְכוֹתֶיהָ רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי אָמַר כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מוֹכֵר קְלָתוֹת
Traduction
As Rav Yehuda says that Shmuel says: This halakha of the mishna in Gittin applies only if her basket was hanging from her body, so that it is considered on her or in her hand. And Reish Lakish says: It is sufficient if it was tied to her, even though it is not hanging from her, but resting on the ground. Rav Adda bar Ahava says: The mishna is referring to a case where her basket was placed between her thighs. Although it is not hanging from her, since it is placed on her body it serves to acquire the bill of divorce on her behalf. Rav Mesharshiyya, son of Rabbi Ami, says: This is referring to a case where her husband was a basket seller. Since he is not particular about the place where the basket into which he placed the bill of divorce is located, as his entire courtyard is full of baskets, it is considered as though he expressly granted her the right to make use of its location.
Tossefoth non traduit
כגון שהיה בעלה מוכר קלתות. וא''ת נהי דנותן לה רשות ומשאילה מ''מ הא בעי חזקה כדאמרינן בהשואל (ב''מ דף צט:
ושם) כשם שהקרקע נקנה בכסף בשטר ובחזקה כו' כך שכירות קרקע כו' ותירץ ריב''א דאע''ג דאין המקום קנוי לה דכיון דיש לה רשות להביא קלתה שם קני לה קלתה דכליו של אדם קונה לו בכל מקום שיש לו רשות להניח כמו גבי סימטא אע''פ שאין סימטא קנוי לו מ''מ הכלי עצמו קונה לו:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מְקוֹם חֵיקָהּ קָנוּי לָהּ מְקוֹם קַלְתָּהּ קָנוּי לָהּ אָמַר רָבָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד לֹא עַל מְקוֹם חֵיקָהּ וְלֹא עַל מְקוֹם קַלְתָּהּ
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: The place of her lap, i.e., the place within her husband’s property where she stands or sits, belongs to her, and the place of her basket is acquired to her. Rava said: What is the reason behind the statement of Rabbi Yoḥanan? It is because a person, including a husband, is not particular neither about the place of her lap nor about the place of her basket, as she requires these areas and they do not take up much space. It is evident from all of these qualifications that one cannot infer a halakhic principle from here with regard to a buyer’s vessels in a seller’s domain.
אֶלָּא פְּשׁוֹט לָהּ מֵהָא בִּרְשׁוּת מוֹכֵר לֹא קָנָה עַד שֶׁיַּגְבִּיהֶנָּה אוֹ עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנָּה מֵרְשׁוּתוֹ מַאי לָאו בְּכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ לֹא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר
Traduction
Rather, resolve the dilemma from that which was taught in a baraita: If the merchandise was in the domain of a seller, the buyer does not acquire the merchandise until he lifts it or until he removes it from the domain of the seller. What, is it not referring to merchandise placed in the vessels of the buyer, which proves that the buyer’s vessels do not effect acquisition of the merchandise on his behalf when they are in the seller’s domain? The Gemara answers: No, this does not serve as proof, as it is referring to merchandise placed in the vessels of the seller. That is why the buyer must lift or pull the merchandise to acquire it.
Tossefoth non traduit
לא בכליו דמוכר. משמע מהכא דמשיכה מועלת ללוקח בכליו של מוכר דקתני דקנה כשמוציאה מרשותו:
וּמִדְּרֵישָׁא בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר סֵיפָא נָמֵי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר אֵימָא סֵיפָא בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ כֵּיוָן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו מוֹכֵר קָנָה לוֹקֵחַ וְאִי בְּכִלְיוֹ דְמוֹכֵר אַמַּאי קָנָה לוֹקֵחַ סֵיפָא אֲתָאן לְכִלְיוֹ דְלוֹקֵחַ
Traduction
The Gemara asks: But from the fact that the first clause is referring to the vessels of the seller, as currently understood, the latter clause must also be referring to the vessels of the seller. Say the latter clause: If the merchandise was in the domain of the buyer, once the seller accepts upon himself to sell an item, the buyer acquires it. And if this is referring to merchandise in the vessels of the seller, as in the earlier clause, why does the buyer acquire it? The Gemara answers: In the latter clause, we come to a different scenario, which involves the vessels of the buyer.
Tossefoth non traduit
בכליו דמוכר אמאי קנה לוקח. דכי היכי דכליו של לוקח לא מבטל אגב רשות מוכר ה''נ אית לן למימר דכליו של מוכר לא מבטל אגב רשות לוקח והוי מצי לדחויי אע''ג דכליו של לוקח לא בטל אגב רשות מוכר כלי של מוכר בטל אגב רשות לוקח דניחא ליה למוכר שיתבטל כליו אגב הרשות שיתקיים המקח:
וּמַאי פַּסְקָא סְתָמָא דְמִילְּתָא בֵּי מוֹכֵר מָאנֵי דְמוֹכֵר שְׁכִיחִי בֵּי לוֹקֵחַ מָאנֵי דְלוֹקֵחַ שְׁכִיחִי
Traduction
The Gemara asks: But if the clauses of the baraita are addressing different cases, why was it stated without qualification? The Gemara answers: The normal way of things is that in the house of the seller the vessels of the seller are commonly found, and in the house of the buyer the vessels of the buyer are commonly found. In sum, the dilemma cannot be resolved from the baraita.
אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע מָשַׁךְ חֲמָרָיו וּפוֹעֲלָיו וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ בֵּין פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד וּבֵין מָדַד עַד שֶׁלֹּא פָּסַק שְׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן
Traduction
Rava said: Come and hear a resolution from a baraita: If one pulled his donkey drivers, thereby dragging along with them the donkeys laden with goods, and likewise, if he pulled his laborers, who were carrying merchandise he wished to purchase, and he brought them into his house, whether he fixed a price before he measured the merchandise or whether he measured before fixing a price, both parties can renege on the sale, provided that the merchandise has not been unloaded from the laborers or the donkeys.
Tossefoth non traduit
משך חמרין ופועלין. בנו''ן ול''ג חמריו ופועליו בוי''ו דאם כן הוה משמע דמיירי בחמריו ופועליו דלוקח ולא יתכן דאם כן בלא פירקן נמי וא''ת הא דבעי ר' אלעזר בפ''ק דבבא מציעא (דף ט:
ושם ד''ה משוך) האומר לחבירו משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מהו מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים שעליה או לא תפשוט מהכא דלא מהניא דקתני שניהן יכולין לחזור בהן וי''ל דהכא כשמשך החמרים אבל החמורים לא משך אלא החמרים משכו את החמורים עמהן א''נ התם דוקא מיבעי ליה דאמר ליה שע''י משיכת בהמה יקנה הכלים אבל הכא דלא מיירי בהכי אלא דאמר ליה זיל וקני גרידא ומשום הכי לא קנה תבואה במשיכת בהמה:
בין פסק עד שלא מדד בין מדד עד שלא פסק. ואפי' מדד ופסק נמי שניהן יכולין לחזור כיון דעדיין לא פירקן אלא נקט הכי משום דבעי לפלוגי בסיפא בין פסק עד שלא מדד למדד עד שלא פסק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source